11:11

( )
מִקְּצֵה הָהָר
שְׂרִיטוֹת הַמְּטוֹסִים בַּשָּׁמַיִם
סִימָנֵי גַּעְגּוּעַ

 
שיריה של שירה חֹרש מביאים אל השירה העברית דבר שאיננו שכיח:  מסע החיפוש הרוחני. זו שירה שפותחת את עצמה אל השאלות הגדולות של הקיום ושל הרוח מבלי לוותר על האחיזה בכאן ועכשיו של היומיום. שירה שעומדת איתנה מול פיתויי הציניות, איננה מתעטפת בכסות הבטוחה של האינטלקטואלי ונמנעת מלשקוע כל כולה בביצת חיבוטיה האינסופיים של הנפש הפרטית או להסתפק בדיבור הרוחני המופשט.

מתוך האישי והיומיומי ביותר ומבלי לוותר על דיוקה של מלאכת השיר, יוצאים השירים שוב ושוב למסע אל הגדול, אל המגע עם יסודותיו העמוקים ביותר של הקיום.

ספרה הראשון של שירה, "כל האמונות תפלות" (הוצאת פרדס, 2015) סימן את היתכנותה של הדרך הזו. ספרה השני, "11:11", כבר פוסע בה בבטחה ופותח אגב כך נתיבים הן לקוראיו והן לכותבים עתידיים.