סיפור פשוט

די לרשימות סוף השנה! בצחוק, רק אחת אחרונה: קבלו את מצעד האנדרייטד - מומלצי הצוות שלנו (ולא רק מהשנה החולפת)  - ספרים שלא באו ברעש וצילצולים, אלא עמדו באלגנטיות בשוליים ואולי התפספסו לכם וחבל מאוד שכך.

בימים שבהם ילדים יודעים להחליק מסך לפני שהם יודעים להחזיק עיפרון, זה כמעט פלא שמחברת פשוטה עדיין מצליחה לעורר התרגשות. ובכל זאת, העולם מוכיח שוב ושוב שהיומן הפיזי כאן כדי להישאר. לכאורה, הכל עובר לדיגיטל: לוחות שנה, משימות, שיחות, הודעות קוליות, תמונות וסרטונים - למעשה, כל התקשורת שלנו עם עצמנו ועם הסביבה. אבל בתוך כל השאון הזה, הדף הדומם נותר מקום שבו המחשבות יכולות לנשום. כתיבה ביד אינה רק פעולה טכנית, היא טקס קטן של חזרה לעצמי. כשהכל דיגיטלי, חפץ מוחשי יכול לקרקע ולהחזיר לילד תחושת בעלות, פרטיות ושליטה בעולמו הפנימי.

לרבים מאיתנו ספרים מהווים כלי מרכזי וחשוב לריפוי רגשי. בזמנים של התפרקות ושבר, הספרות יכולה לשמש כמפלט, כמצפן וגם ככתף תומכת. קריאה בספר התמודדות עם אובדן מאפשרת לנו למצוא מילים לרגשות שלא מתנסחים בקלות, להאמין שאנחנו לא היחידים שעוברים את החוויה המורכבת הזו, ולפעמים גם למצוא פורקן. בכוחם של ספרים ליצור עבורנו מרחב בטוח שבו אפשר להתמודד עם רגשות כמו אשמה, געגוע או כעס, ובמקביל לקבל השראה להמשך החיים אחרי אובדן.