תחנות בחיי דויד גרוסמן

דויד גרוסמן הוא חתן פרס ישראל לספרות לשנת תשע"ח (2018) ומגדולי הסופרים בישראל. הוא סופר, מסאי, משורר ומחזאי ישראלי.

רבות מיצירותיו מהוות אבן דרך בספרות ובתרבות הישראלית ורבות מיצירותיו אף תורגמו לשפות רבות ופורסמו ברחבי העולם.

קורות חייו

דויד גרוסמן נולד בירושלים ב-1954 לאמא ילידת ירושלים ואבא יליד פולין.  הוא למד בבית הספר "בית הכרם" וב"תיכון שליד האוניברסיטה". בגיל 10 החל לעבוד ב"קול ישראל" כשחקן בתסכיתים, ובהמשך כמגיש יומן הבוקר.

לאחר לימודיו בתיכון התגייס גרוסמן ליחידת 8200, ממנה השתחרר בדרגת נגד. לאחר שחרורו חזר לעבודתו בקול ישראל במקביל ללימודי פילוסופיה ותיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים.

סיפוריו הראשונים פורסמו בכתב העת "סימן קריאה". הוא זכה בפרס ניומן על סיפורו "יאני על ההר" ובפרס הארי הראשון על סיפורו "חמורים" שהיה הסיפור הראשון שפרסם.

לאורך השנים פרסם גרוסמן מעל 30 ספרים ומחזות לילדים, לנוער ולמבוגרים.

גרוסמן הוא איש המזוהה עם המחנה השמאלי בפוליטיקה הישראלית המרבה לבטא ולקדם את דעותיו לאורך השנים. החל משנת 2004 מכהן גרוסמן כנשיא עמותת "קשב- מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל", הוא ממייסדיה של עמותת "אנו פליטים" המעניקה סיוע משפטי לפליטים מאפריקה המגיעים לישראל, והוא חבר המועצה הציבורית של ארגון השמאל "בצלם".

בשנת 2004 כתב גרוסמן את "שירת הסטיקר" המורכבת מסטיקרים פוליטיים. השיר מבוצע על ידי "הדג נחש" ונחשב לאחד משיריה הבולטים והמוכרים ביותר עד היום.

. בשנת 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, ערך גרוסמן מסיבת עיתונאים עם עמוס עוז וא.ב. יהושע, בה דרש ממדינת ישראל להסכים להפסקת אש ולא להרחיב את הלחימה בלבנון.

יומיים אחרי מסיבת העיתונאים נפל בנו האמצעי אורי ז"ל, אשר שירת באותה התקופה כחייל סדיר בחיל השריון. על פעולתו של אורי במלחמה, הוא קיבל לאחר מותו צל"ש אלוף. לאחר מות בנו הביע גרוסמן ביקורת קשה על הממשלה והמשיך לקרוא לצדדים לפתוח  במשא ומתן.

עד היום, מרבה גרוסמן להתייחס לשכול מהצד הישראלי ומהצד הפלסטיני ולהשתתף בימי הזיכרון בטקס הזיכרון המשותף.

פרסים חשובים

לאורך השנים זכה גרוסמן בפרסים רבים, הבולטים בהם: פרס זאב לספרות ילדים ונוער לשנת 1984 על ספרו "דו קרב", פרס ספיר לשנת 2001 על ספרו "מישהו לרוץ איתו", פרס אקו"ם לשנת 2009 על מפעל חיים בספרות, פרס א.מ.ת לשנת 2007 (פרס זה הוגש על ידי ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט, אשר הוביל את מלחמת לבנון השנייה בה נפל בנו של גרוסמן, שבעקבות כך סירב ללחוץ את ידו), פרס מאן בוקר הבינלאומי לשנת 2017 על ספרו "סוס אחד נכנס לבר", פרס ישראל לספרות לשנת 2018, פרס ארסמוס לשנת 2022 ועוד.

דויד גרוסמן גם זכה לתואר "ד"ר לשם כבוד" מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים (2017) ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2022).

יצירות בולטות

דו-קרב– ספרו הראשון של גרוסמן. ספר נוער המסופר בשלושה רובדי זמן המתרחשים בירושלים במאה ה-20, ובמרכזו עומד דוד, נער בין 12 אשר נקלע למריבה ארוכת שנים בין שני קשישים, כאשר רוזנטל, אחד הקשישים אותו מבקר דוד לעתים קרובות, מקבל הזמנה לדו-קרב מאויבו המושבע שוורץ, מה שמוביל את דוד לחקור את ההיסטוריה של השניים.

מישהו לרוץ איתו­– סיפורו של אסף, נער ירושלמי שבמסגרת עבודת הקיץ בכלביית העירייה, יוצא למסע עם הכלבה "דינקה" בעקבות בעליה "תמר" נערה בת גילו של אסף שנקלעה לסיפור סבוך במיוחד, ואותה מחליט אסף למצוא בכל מחיר.

הסיפור עובר דרך נקודות ציון חשובות בנוף הירושלמי. ספרו זה עובד למחזה, לסרט ולמיני סדרה והוא נבחר לרשימת הספרים האהובים ב"מצעד הספרים הארצי" של נערי ישראל לשנים 2003 ו-2007 עד 2010 מטעם משרד החינוך והתאחדות המו"לים.

אשה בורחת מבשורה– טרם נפילת בנו אורי, החל גרוסמן לכתוב את ספרו "אשה בורחת מבשורה", המספר את סיפורה של אם לחייל המשתתף במבצע צבאי, אשר יוצאת לטיול ברחבי ישראל כדי "לברוח" מבשורה אפשרית על מות בנה. את הספר סיים גרוסמן לאחר נפילת בנו, ובדף המופיע בסוף הספר מספר גרוסמן לקוראיו על הקשר בין הספר לבין המציאות:

"אורי הכיר היטב את עלילת הספר ואת הדמויות. בכל פעם ששוחחנו בטלפון, ובעיקר כשהיה מגיע לחופשות, היה שואל מה התחדש בסיפור ובחיי גיבוריו ("מה עוללת להם השבוע?" הייתה השאלה הקבועה שלו).

את מרבית שירותו הוא עשה בשטחים הכבושים, בסיורים, בתצפיות, במארבים ובמחסומים, ומדי פעם היה משתף אותי בדברים שהתנסה בהם שם.

הייתה לי אז תחושה – או נכון יותר, משאלה – שהספר שאני כותב יגונן עליו.

בשנים-עשר באוגוסט 2006, בשעות האחרונות של מלחמת לבנון השנייה, נהרג אורי בדרום לבנון. הטנק שלו נפגע מטיל במהלך פעולת חילוץ של טנק פגוע. יחד עם אורי נהרגו כל אנשי צוות הטנק, בנייה ריין, אדם גורן ואלכס בונימוביץ'.

לאחר תום ה'שבעה' חזרתי אל הספר. רובו כבר היה כתוב. מה שהשתנה, יותר מכל, הוא תיבת התהודה של המציאות שבה נכתבה הגרסה האחרונה."

סוס אחד נכנס לבר– הופעת סטנדאפ במרתף בנתניה הולכת ומשתבשת לעיני הקהל. הערב נשמט מידיו של הסטנאפיסט, או אולי תוכנן מראש להיות כזה? כך או כך, הקהל שבא לבלות ולצחוק זוכה להופעה מסוג אחר לגמרי.

דויד גרוסמן, מלהטט בשפה באופן מרהיב, נקרא בשטף, בתענוג ובכאב, ומבצע עם הפרוזה שלו מהלך אחר. תרגומו של הספר לאנגלית זיכה את גרוסמן ואת המתרגמת ג'סיקה כהן בפרס מאן בוקר הבינלאומי לשנת 2017.

איתמר מטייל על קירות– הספר הראשון בסדרת "סיפורי איתמר", סדרת ספרי ילדים המספרים על קורותיו של הילד איתמר אשר לו יכולת קסומה לטפס על הקירות ולהיכנס אל תוך התמונות התלויות בחדרו.

גן ריקי– מחזה על חייהם של 9 ילדים בני ארבע המבלים בגן ריקי. במילים אחרות: מחזה על קבוצה של אנשים שאינם שולטים לחלוטין בדחפיהם, ביצריהם ולפעמים אף לא בצרכיהם הגופניים.

במידה ידועה הם נטולי עכבות מוסריות, נתונים בקלות לפיתויים ולהשפעות מכל סוג שהוא, מושפעים מאוד מתחושות קמאיות, מפחדים ראשוניים, סובלים (ואולי נהנים) מהזיות פרועות, אלימים ושבירים.

אנו מתוודעים למערכות היחסים המסובכות שביניהם, לדרך ראייתם את העולם ולתשע המשפחות שמהן באו ושעיצבו אותם.

רבים מספריו של דויד גרוסמן תוכלו למצוא באתר של סיפור פשוט.