95.94% שלמה

רון לוין כותבת על ספרה:

95.94% שלמה הוא רומן גרפי (כמעט) ביוגרפי על אבי שנפגע בזיכרון לטווח הקצר.הספר מגולל את סיפור חייו תוך ניסיון להעביר לקורא את החוויה של הפגיעה בזיכרון.פגיעה זו מתורגמת בספר למקטעי קומיקס קצרים ובלתי לינארים. הספר מתנהל בשני צירים מקבילים: טקסט אישי ומלא רגש, בגוף ראשון מנקודת מבטי כבתו, אל מול טקסט רפואי וחף מרגשות, המתאר את מצבו הקליני המורכב של אבי לאחר האירוע המוחי.הספר נכתב במקור כפרויקט הגמר שלי במכללת ״שנקר״ ב-2017 ומאז עבר מסע ארוך של עריכה מחדש, שדרוגים והרחבות.הוא מאויר וכתוב ידנית בצבעי מים, עפרונות צבעוניים, יד אנושית, הומור והמון אהבה.

אני מקווה שהוא ייתן קול ותהודה לסובלים מפוסט-טראומה ובני משפחותיהם ושיצליח לגעת בלב כל הקוראים עם הנושאים האוניברסליים שאני דנה בהם כמו משפחה, זיכרון וכאב.

קרן כץ כותבת:

רומן גרפי אשר מדגים, בכמה וכמה רמות, את היכולות הייחודיות של הספרות החזותית. לצד היותו יצירה אישית מרגשת של בת המספרת על אביה שנפגע בזיכרון לטווח הקצר, הוא גם מנסח שפה ייחודית של סיפור-שבו התוכן: (איבוד הזיכרון והכמיהה לשלם שהיה פעם, וחיפוש השלם דרך אהבה, חמלה והומור) מתבטאים בצורה:(סיפור ביוגרפיה לא לינארית -ריאליזם משחקי שזור בסוריאליזם, קו עיפרון שהוא קליל וחד כתער באחת.) הספר משתייך לז׳אנר ה״רפואה החזותית״ שהולך ומקבל תאוצה בעולם. אילו נרטיביים רפואיים אשר מסופרים במדיום הקומיקס משום היותם הסיפורים המורכבים ביותר שיש לנו לספר: הן רגשית והן מדעית. ולרב המסע של אלה שהסיפורים שייכים להם הוא קשה וכבד מנשוא, והכניסה אליהם דורשת שפה מסוג אחר. מדיום הקומיקס הוא לא לינארי במהותו, הוא מדיום שמצרף יחד אלמנטים שונים לכדי משמעות , ובכל קריאה הצירוף הזה נעשה בדרך אחרת-בדומה לפעולת הזיכרון, ובדומה לאי החפיפה הבלתי נסבלת בין רגש לתקשורת. הרומן הגרפי של רון לוין הוא נקודת ציון חשובה על מדף הספרים הישראלי.