{"product_id":"יו-פי","title":"יו. פי.* – יונה פישר","description":"\u003cp dir=\"rtl\" class=\"font_8 wixui-rich-text__text\"\u003e\u003cspan class=\"wixui-rich-text__text\"\u003e\u003cstrong class=\"wixui-rich-text__text\"\u003eיונה פישר\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e \u003c\/span\u003e(1932–2022) פעל בשדה האמנות הישראלית במשך כשבעה עשורים, בלב הממסד, כנגדו, מתוכו ומחוצה לו. פעילותו המוסדית, בשלל הגדרות תפקידיו כאוצר, החלה באמצע שנות ה־50 בבית הנכות הלאומי בצלאל בירושלים; המשיכה במוזיאון ישראל עם פתיחתו ב־1965; ולימים במוזיאון תל אביב לאמנות ובמוזיאון אשדוד לאמנות.\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cp dir=\"rtl\" class=\"font_8 wixui-rich-text__text\"\u003e\u003cspan class=\"wixui-rich-text__text\"\u003eלייסודו של האחרון התגייס במחשבה על חשיבותם המשלימה של מוזיאונים פריפריאליים ביחס לנעשה ב״מרכז״, ועל חיוניותם כתומכי־זהות למגוון הקהילות העושות את המקום, במקרה זה העיר אשדוד.\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cp dir=\"rtl\" class=\"font_8 wixui-rich-text__text\"\u003e\u003cspan class=\"wixui-rich-text__text\"\u003eהחל באמצע שנות ה־60 ובשנות ה־70, תקופת השיא של פעילותו במוזיאון ישראל, חולל פישר, כאוצר מזן חדש, בליץ של תצוגות ואירועים פורצי גדר, רבים מהם בביתן־גן חיצוני למוזיאון, ביתן בילי רוז, שהפך תחת ידיו לטריטוריה כמו־אוטונומית – מגרש משחקים והתנסויות לאמני האוונגרד של אז. תצוגות ואירועים אלה החדירו אל מרחב האמנות המקומי את ממד הזמן והניעו פעילות בזמן־אמת לעבר סנכרון עם אמנות המערב. פישר אצר גם את מרבית תערוכות הבכורה המוזיאליות של המאכלסים כיום את הקאנון המקומי, אירח בתצוגות מאתגרות כמה מן האמנים הבינלאומיים הבולטים באותן שנים, ואף התסיס את המוזיאון בניסוח דגמי אוצרות על־תחומיים, המשלבים מוצגים מכלל מחלקות המוזיאון האנציקלופדי.\u003cspan\u003e \u003c\/span\u003e\u003cstrong class=\"wixui-rich-text__text\"\u003eעל תרומתו בשנים מכוננות אלה לתרבות המקומית הוענק לו ב־1977 פרס ישראל.\u003c\/strong\u003e\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cp dir=\"rtl\" class=\"font_8 wixui-rich-text__text\"\u003e\u003cspan class=\"wixui-rich-text__text\"\u003eבמקביל לפעילותו בארץ פעל פישר כיצואן־מתווך של אמנות ישראלית בשמשו אוצר־אורח במיטב מוסדות האמנות באירופה ובארצות הברית, ולקח חלק בארגון תצוגות אמנות בינלאומיות מקיפות בישראל, שבהן הוצגו בכפיפה אחת אמנים מהארץ ומחו״ל. כהשלמה למהלך זה של חִברוּת האמנות המקומית עם הנעשה בעולם יזם פישר וערך, עוד בשנות ה־70, את\u003cspan\u003e \u003c\/span\u003e\u003cstrong class=\"wixui-rich-text__text\"\u003eקו – כתב העת הראשון מסוגו\u003cspan\u003e \u003c\/span\u003e\u003c\/strong\u003eבארץ, שבו הובאו בפני קהל האמנות המקומי הבהובים על המתרחש במרכזי העשייה האמנותית.\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cp dir=\"rtl\" class=\"font_8 wixui-rich-text__text\"\u003e\u003cspan class=\"wixui-rich-text__text\"\u003e\u003cstrong class=\"wixui-rich-text__text\"\u003eליבת הספר היא\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e \u003c\/span\u003e\u003cstrong class=\"wixui-rich-text__text\"\u003eסקירה מפורטת, שנה אחר שנה, של כלל התערוכות שאצר פישר, בלוויית תיעוד מצולם וטקסטים מלווים משלו.\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e \u003c\/span\u003eהמוקדמים בטקסטים אלה נכתבו בעשור הראשון לפעילותו כמבקר וכאוצר, ושינו כבר אז, עוד בטרם מלאו לו שלושים, את נוסח הכתיבה על אמנות בעברית. פרקים בספר מיוחדים ליחסיו של פישר עם שלושה ציירים –\u003cspan\u003e \u003c\/span\u003e\u003cstrong class=\"wixui-rich-text__text\"\u003eאביגדור אריכא, אריה ארוך ומשה קופפרמן\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e \u003c\/span\u003e– שעמדו לאורך השנים במרכז עולמו האישי והמקצועי, ושבעיקר ביחס אליהם התעצבה אצלו מחשבת הציור שלאחר המודרניזם.\u003cspan\u003e \u003c\/span\u003e\u003cstrong class=\"wixui-rich-text__text\"\u003eמקבץ של שיחות וראיונות שערכו עמו אוצרים, אמנים, עיתונאים וחוקרי אמנות\u003cspan\u003e \u003c\/span\u003e\u003c\/strong\u003eמגולל בקולו שלו את השתנות מבטו על אמנות, ופותח צוהר לתובנותיו על פעילותו בנסיבות הזמן והמקום – וגם על מושא התשוקה הגדול שלו, מוזיקה.\u003c\/span\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003cp dir=\"rtl\" class=\"font_8 wixui-rich-text__text\"\u003e\u003cstrong class=\"wixui-rich-text__text\"\u003eיו.פי. - יונה פישר\u003c\/strong\u003e  הופק על-ידי\u003cspan\u003e \u003c\/span\u003e\u003cstrong class=\"wixui-rich-text__text\"\u003eמוזיאון אשדוד לאמנות\u003c\/strong\u003e\u003cspan\u003e \u003c\/span\u003eוראה אור בשיתוף עם\u003cstrong class=\"wixui-rich-text__text\"\u003e\u003cspan\u003e \u003c\/span\u003eהוצאת אסיה\u003c\/strong\u003e.\u003c\/p\u003e\n\u003cp dir=\"rtl\" class=\"font_8 wixui-rich-text__text\"\u003eערכו את הספר:  \u003cstrong class=\"wixui-rich-text__text\"\u003eמשה ניניו, מיכאל גורדון, יובל ביטון, רוני כהן–בנימיני\u003c\/strong\u003e\u003c\/p\u003e\n\u003ch4 style=\"text-align: right;\"\u003e\u003cspan\u003eפרטים נוספים\u003c\/span\u003e\u003c\/h4\u003e\n\u003cp style=\"text-align: right;\"\u003e\u003cspan\u003e\u003cstrong\u003eמספר עמודים\u003c\/strong\u003e: 519\u003cbr\u003e\u003cstrong\u003eשנת הוצאה\u003c\/strong\u003e: 2026\u003cbr\u003e\u003c\/span\u003e\u003cb\u003eעריכה: \u003c\/b\u003eמשה ניניו, מיכאל גורדון, יובל ביטון, רוני כהן-בנימיני\u003cbr\u003e\u003cstrong\u003eעריכת טקסט: \u003c\/strong\u003eדפנה רז\u003cbr\u003e\u003cstrong\u003eעיצוב: \u003c\/strong\u003eמיכאל גורדון\u003cbr\u003e\u003c\/p\u003e","brand":"אסיה הוצאה לאור","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":43037109780576,"sku":null,"price":180.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0245\/9572\/6432\/files\/yf_cover.jpg?v=1786523363","url":"https:\/\/www.sipurpashut.com\/products\/%d7%99%d7%95-%d7%a4%d7%99","provider":"סיפור פשוט","version":"1.0","type":"link"}