שחור - חייו ומותו של זוהר ארגוב

60.00 ₪
הוצאת ספרים: ידיעות ספרים

זמרים לא ניגשים אלי ככה חופשי, יש להם את הריספקט הזה, וככה היה גם עם זוהר ארגוב... כשזוהר פנה אלי, ב-1980, הוא פנה דרך חבר שלי. כמה פעמים הוא בא "בוא תשמע אותו, בוא תשמע אותו," ולא יצא לי. בסוף באתי ושמעתי אותו. אני בעד לשמוע, אני שומע כמעט כל זמר. שמעתי את זוהר, והאמת שהוא היה בלתי מפותח. הוא השתמש בכל מיני דברים שאני פשוט לא אוהב אותם... חשבתי שהוא צריך להתפתח ולהשתפשף קצת, ואני לא נוהג לכתוב לזמרים חדשים... אתה רוצה להתקדם? תוריד, תהיה מתורבת. אם אתה תהיה בלתי מתורבת, אתה תהיה טוב רק בשביל הבלתי מתורבתים. אם תהיה מתורבת, אתה יכול להיות בשביל כולם. 
והוא התאכזב קצת מזה שאמרתי לו.
וגם קבעתי לו תאריך. אמרתי לו, בעוד שנתיים אני מקווה שנוכל לעבוד ביחד.

אני קיבלתי על "הפרח בגני" שני דולרים. שלושה שקלים. מילים ולחן. אני לא פרטתי את הצ'ק כמובן. אני מחכה ליום שאני אמסגר אותו.
זה השיר הראשון שכתבתי לו.

(עמ' 247-248, אביהו מדינה) 

חמישה-עשר אנשים שהכירו את זוהר ארגוב התראיינו מיד לאחר מותו של ארגוב, בסוף 1987, ודיברו עליו ארוכות. קרובי משפחה, מורים, מוזיקאים שעבדו איתו, הסיפורים של כולם מרכיבים תמונה אחת מלאה יותר, מרגשת ועצובה מאוד על חייו של המלך. 

לא כל הראיונות טובים באותה מידה, חלק מהמרואיינים מעניינים מטבע הדברים יותר מאחרים, אבל הספר יעניין מאוד את אוהביו של ארגוב, והראיון עם אביהו מדינה הוא אחד המסמכים החשובים והמעניינים בשיח אודות מוזיקה מזרחית בכלל ותימנית בפרט.