זכרון דברים

סיפוריהם של צזאר, ישראל וגולדמן, אחוזים בסיפורי משפחותיהם ומכריהם בתל-אביב. הספר נפתח במות אביו של גולדמן, בראשית הקיץ, ומסתיים באמצע החורף, במותו של גולדמן עצמו. פרק זמן זה הוא ההווה של הספר, אשר העבר נארג לתוכו בזרם אסוציאטיבי סבוך של עלילה, שבו העבר ש"ברקע" נדחק כל העת ל"חזית".

 

דמויות הספר משתייכות ברובן למגזר החברתי של פועלים, פקידים ואינטליגנציה, שהשתמר עד לפני שנים לא רבות בצביונו המקורי, ואשר ניתן לכנותו "מעמד ההסתדרות". דמויות אלה באות ויוצאות כאן בתהליך של שקיעה והתפוררות, והן נעות בין מַפָּחים לבין בולמוס של פירורי-הנאות.

 

'זיכרון דברים' היה הרומאן הראשון של יעקב שבתאי, לאחר ספר הסיפורים 'הדוד פרץ ממריא'. המשפטים שלעיל הם הנוסח הצנוע, היבש, שהוכן בעצה אחת עם המחבר, כשהספר ראה אור לראשונה ב"ספרי סימן קריאה" ב-1977. נדרש עוד זמן-מה עד שהביקורת וקהל-הקוראים עמדו על גדולתו של הספר הזה, ורק כעבור זמן נוסף זכה גם לתהילתו הבינלאומית כרומאן מודרניסטי ייחודי (מבקרו 'של 'האינדיפנדנט', גבריאל יוסיפוביצ'י, בחר בו ב-1989 כָּרומאן של העשור, והשווה את גדולתו לזו של 'בעקבות הזמן האבוד' של פרוסט). במשאל שערך עיתון 'מעריב' (יוני 2007) בין אנשי ספרות מובילים – מבקרים, עורכים, מו"לים וחוקרי ספרות – נבחר 'זיכרון דברים לטוב ביותר בין עשרת ספרי הפרוזה "הטובים ביותר שנכתבו בעברית מקום המדינה". אין לתאר את הספרות העברית בלי ספר זה, שיש כיום הסכמה כללית שהוא ניצב בפסגת הישגיה.