מחלת יבשה

"מחלת יבשה" הוא נדבך חדש ומלא יופי ביצירתה של ריטה קוגן. קוגן פרצה בשנים האחרונות לתודעת קהל קוראי השירה בישראל בזכות שני ספריה הראשונים ובזכות פרסומיה הרבים בכתבי עת ספרותיים שונים וכן מעל דפי "תרבות וספרות" של עיתון הארץ. ספרה החדש הוא רגע מכריע ביצירתה: זהו הרגע שבו מתממשת ההבטחה שהיתה גלומה בספריה הראשונים, והמשוררת מתגלה בו במלוא בשלותה הפואטית והאנושית.

קוגן שולטת שליטה ללא־מצרים במלאכת השיר, בין שהיא עושה שימוש בקונוונציות קלאסיות ובין שהיא מניחה רק ל"רוח הרפאים" שלהן לרחף מעל השיר, אם לצטט את הגדרתו הקלאסית של ת"ס אליוט לשירה הכתובה במשקל חופשי. שירי הספר נעים בין יצירות לוקאליות מאוד, המעלות על נס את יופיים-כיעורם של רחובות תל אביב ועושות להן מעין מיתיזציה שירית, לבין יצירות אוניברסליסטיות מובהקות, העוסקות בשאלות "גדולות" ועל-זמניות כדוגמת טבעה של אמנות השירה, תלאותיה (ושבחה) של ההגירה, מהותו של היופי, ומצב האדם בראשיתו של האלף החדש.

ריטה קוגן נולדה בסנקט פטרבורג ב-1976. עלתה ארצה ב-1990. גרה בתל אביב. הוציאה לאור שני ספרי שירה: "רישיון לשגיאות כתיב" (הוצאת אלרום, 2015) וסוס בחצאית (הוצאת עיתון 77, סדרת "אש קטנה 77", 2018) וארבעה ספרי תרגום מן הקלאסיקה הרוסית בהוצאת "קדימה". ספר הפרוזה הראשון שלה ארץ־סלע בעריכת יגאל שוורץ ראה אור ב־2021 בהוצאת כנרת, זמורה, דביר, סדרת "רוח צד". "מחלת יבשה" הוא ספר השירה השלישי שלה.