שנים טובות

בקיץ 1967 נוסעת לאה, אישה צעירה בוגרת סמינר למורות, לנסות את מזלה באמריקה. עד מהרה מתמסד הנוהג: מדי שנה, לקראת ראש השנה, כותבת לאה לחברותיה מן הסמינר ומספרת להן על קורותיה בשנה שחלפה.  
החיפוש אחר האושר והעושר מתגלה כמתעתע. לאה היא אישה יפה. יפה מאוד. גברים מחזרים אחריה - ושוברים את ליבה. גם החלומות על התבססות כלכלית נתקלים, שוב ושוב, באותה מציאות: רחובות אמריקה אינם מרוצפים זהב. 
"שנים טובות" הוא רומן מכתבים ייחודי: לא חליפת מכתבים, כי אם רצף איגרות "שנה טובה" הנפרש על פני חיים שלמים, מנעורים עד זקנה, במרווחים קבועים של שנה אחת. זוהי יצירה מלאה שנינות ואירוניה, המזמינה את הקוראים למעין משחק בלשי ופסיכולוגי של קריאה בין השורות: לפענח את הנאמר, ולהסיק מתוך כך על מה שלא נאמר.
תוך כדי קריאה אנחנו מוצאים את עצמנו מרותקים לעלילת החיים הנפרשת בפנינו בהדרגה: שנה אחר שנה, מהמורה אחר מהמורה, לאה מתגלה לעינינו כאישה מלאה אופטימיות, תושייה ושמחת חיים.    

זהו ספר על הגירה, על התבגרות, על תקוות גדולות ואכזבות גדולות לא פחות. אבל יותר מכל, זהו ספר על אהבת אדם, אהבת החיים ואהבת הכתיבה. בזכות כל אלה היו ללאה, למרות הכל, שנים טובות.  

 "שנים טובות" הוא ספרה העשירי של מאיה ערד בהוצאת חרגול. קדמו לו רבי מכר כמו שבע מידות רעות, העלמה מקזאן וקנאת סופרות, שזכו לשבחי הביקורת והקנו לה מקום מרכזי בספרות העברית.