שבע הנסיכות: אפוס פרסי

המשורר הפרסי נֵזַאמִי, שחי במאה השתים עשרה ונודע בכינוי 'הראי לבלתי נראה', הוא גדול משוררי האהבה של פרס. יצירתו 'שבע הנסיכות' מהווה ביוגרפיה רומנטית של השליט הססאני בהרם גור. שבעת הסיפורים שמספרות שבע הנסיכות למלך בָּהָרָם, פורשים לפנינו שבעה גילויים של הגורל וחיי אנוש. כל אחד מהם קשור לחלק מסוים של העולם, יום אחד מימי השבוע, כוכב אחד מבין שבעת כוכבי הלכת של העולם העתיק וצבע אחד, וכל נסיכה מספרת למלך סיפור התואם את מצב הרוח שמשרה אותו צבע. כך נוצר אפוס סימבולי חובק-כל של החיים והעולם. הצבע הפותח את היצירה הוא הצבע השחור והצבע הנועל אותה – לבן. בין שני ניגודים אלה נפרשת לעינינו קשת מגוונת של צבעים וטעמים וכל סיפור נקשר לקודמו ולזה שבא אחריו לרצף אחד של מסע.

היצירה כולה מושרשת היטב בחיי העולם הזה, ותכניה האתיים הם בעלי אופי כלל עולמי ולא בהכרח דתי. עם זאת, בדומה לשיר-השירים שלנו, ניתן לראות בה במידה רבה אלגוריה סוּפִית מיסטית לחיפושיו של האדם אחר ההתאחדות עם האל והקשיים שבהם הוא נתקל בדרכו הרוחנית.