קָשֶׁה לִי אִישִׁית לְלֹא הַפָּרוֹת הָאֵלֶּה.
שָׁנִים עַל שָנִים רָעִיתִי אוֹתָן.
אֲנִי הוֹלֵךְ וְנַעֲשֶׂה דּוֹמֶה לִמְתוּשֶׁלַח,
לְעוֹד פָּרָה קְדוֹשָה שֶׁנִּשְׁחֲטָה.

 עֵיבָל, ספר השירה החדש והנהדר של חיים גורי, עשוי שלושה חלקים: הראשון מארג שירים על הצד המכאיב והמדמם של הארץ שגורי מיטיב לראות גם את הקללה וגם את הברכה שבה.

החלק השני הוא מחזור שירים שנקרא:  "מול הים" אלה שירים תל אביביים מובהקים, מחווה לעיר שבה גורי נולד וגדל.
החלק השלישי: מקבץ של שירים שונים החורגים מההיסטוריה של הארץ ומלאים אהבה וצער פרטיים. גורי מתכתב עם התנ"ך (הספר נקרא עֵיבָל על שם הר הקללה המוזכר יחד עם הר גריזים, הר הברכה) ועם אלתרמן ועם אחרים ועם עצמו. הוא יוצר מתוך היכרות עמוקה עם מה שהיה לפנים, ואומר: "אין שורה שנולדת מעצמה," ובאמת אפשר לשמוע בשירתו של גורי את הד הדורות.