אחרי אלפי שנים של סכסוכים עקובים מדם ומלחמות הרסניות הגיע סוף העולם. האנושות נכחדת כולה. כל הערים, העיירות, הכפרים, הארצות והיבשות היו לעיי חורבות. הציוויליזציה נכחדה והייתה לזיכרון עמום. קבוצה קטנה של ניצולים מוצאת מִקלט על אי קטן ומבודד, משם מפליגים על סיפונה של ספינה שנדונה להיטלטל על פני הגלים בדרכה לשום-מקום עד שהיא עולה על שירטון לחוף יבשה חדשה שמגיחה ממעמקים... האם ישרדו? ואם כן, באיזה מחיר? תשובתו של ז'ול וֶרְן (1905-1828) ברורה: יצר ההישרדות ושימור הגזע האנושי אפשריים – אך רק במחיר חזרה לעידן הפראי של הברבריות הפרימיטיבית. זהו סיפור פנטסטי שראה אור לפני כמאה שנה אך שומר על אקטואליות מחרידה למדי... הספר רואה אור לראשונה בתרגום לעברית, פרי עבודתה המופתית של אביבה ברק.