שאול בר אדון, בחור ספרדי "סמ"ך טי"ת", דור שביעי בארץ, חניך תנועת בית"ר ותורת ז'בוטינסקי, בן לאב שנולד בעיר העתיקה בירושלים והיה איש הארגון הצבאי הלאומי,מתגייס עם סיום לימודיו בתיכון, בשלהי שנות החמישים, ליחידה נבחרת, שגרעינה הוא נוער שוליים דובר ערבית מבני השכונות והמעברות, על פי רעיון וניסוי חדשני בצה"ל.
שם הוא פוגש את מפקדו אבשלום (אבשי) קהתי, בחור שגדל באזור עוני ברחוב הרצל בחיפה, וסיים בהצטיינות את הפנימייה הצבאית שם.

מן הפרספקטיבה של ראשית שנות התשעים מסופר בעצמה רבה סיפורן של שלושים שנה בארץ ובחוץ לארץ, סיפור של רעות בין גברים, סיפור הנשים שבחייהם, ובייחוד סיפור אהבתו של שאול לבחורה ניצולת שואה. זהו גם סיפורה של דבקות עזה בציונות בלי מרכאות, על רקע ישראל המתפתחת, בהשגיה ובשמחותיה, במלחמותיה ובצערה, ובהתמודדותה עם הצורך בשלום.
הישג רב רושם של בעל "תרנגול כפרות" ו"מפריח היונים", מגדולי רבי המכר של הוצאת "עם עובד".