נוה צדק - למלאת 55 שנה לקיומה

לאחרונה הגיע לידינו (סיפור פשוט) עותק מחוברת נדירה, משנת 1942. החוברת מתארת את תהליך הקמתה הייחודי של שכונת נוה צדק שהתאפיינה בחזון וברוח היזמות של תושביה, ובחלק שלקח כל אחד על עצמו לצורך קיום הרעיון של הקמת השכונה. הבנייה התבססה על עקרון של קואופרטיב כשכל מתיישב מפקיד בכל חודש סכום כסף מתחילת ההקמה ועד לסיום הבנייה ולהשתכנותם של כלל המתיישבים. המיקום בבתים, נקבע לפי הגרלה. בשלב הראשון נבנה רחוב שלוש שכלל בנייה של עשרה בתים. אופי הבנייה, בתים צמודים בשורות, התאפיין בעיקר מצורך השעה ומהצורך בהגנה. הרווחים בין שורות הבתים ברחוב שלוש הפכו במשך השנים לרחובות רוקח ושטיין. החידוש בתכנון שכונת נווה צדק, התבטא בכך שהאזורים המשותפים כמו "בית התבשיל" (המטבח) ו"בית הכבוד" (השירותים) נבנו עבור כל משפחה בנפרד, בחצר הפנימית של כל בית. בעקבות בנייתה של נוה צדק קמו השכונות נוה שלום ואחוזת בית ועוד בתים עד שהפכו לעיר תל-אביב.

ניסינו להתחקות אחר בית ההוצאה המקורי של החוברת "נוה צדק", ופגשנו את בצלאל תדהר, בנו של דוד תדהר, שהיה היזם והמוציא לאור שלה. הוא סיפר שהחוברת "נוה-צדק" היתה הראשונה מתוך סידרה של 16 חוברות על ותיקי הישוב שיצאו לאור על ידי התאחדות בני-הישוב – מועדון של מאות חברים בני הארץ. במועדון ששכן ברחוב נחלת-בנימין 18 בתל-אביב, התקיימו הרצאות בנושא ארץ-ישראל, נערכו פגישות חברים והוקמה הוצאה לאור בשם: "ספרית-ראשונים". היוזם והמוציא לאור של "ספרית ראשונים" היה דוד תדהר,יליד נוה-שלום (1897) ותלמיד של תלמוד-תורה שערי-תורה, המוסד שהקים אביו משה-בצלאל טודרוסוביץ. עורך החוברות היה יעקב חורגין, אף הוא יליד נוה-שלום (1898) מורה, סופר ועיתונאי. יעקב חורגין ודוד תדהר היו חברי ילדות בשכונת נוה-שלום וקיימו ביניהם קשרים הדוקים במשך כל ימי חייהם. חורגין כתב ספרים רבים, היה עורך השבועון "הבוקר לילדים" ועסק בהוראה. תדהר חייל בגדוד העברי בעת מלחמת העולם הראשונה,ומפקח המשטרה בעיר החדשה בירושלים (1922-1926), כתב ספרים אחדים על רקע קורות חייו וניסיונו המשטרתי וכתב וערך בעצמו את האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו (19 כרכים, 6000 ערכים). תדהר זכה לפרסום רב ב"ספרית הבלש", 28 חוברות שבהן סיפורים בלשיים דמיוניים שהחלו להופיע ב- 1932, להן השאיל את שמו ותמונתו, כגיבור עלילותיהן.

אנו רואים בהדפסתה מחדש של החוברת נוה צדק, חלק משימור החזון הרעיוני של השכונה, חזון של ראשוניות, חיוניות, חדשנות, ויצירה. כאשר התפרסמה לראשונה החוברת, במלאת 55 שנה לנוה צדק, נכתב בהקדמה כי "אין זה חג מקומי בלבד – אלא חג הוא לכל הישוב העברי בארץ. נוה-צדק היא יותר משכונה עתיקה ומקומית, יותר אפילו ממבשרתה של תל-אביב; נוה-צדק היא סמל לכל התחלותינו בארץ." בספרו "פרשת חיי", כותב יוסף אליהו שלוש, מי שאחראי במידה רבה על הגשמת החזון והקמתה של השכונה, על האמונה והדבקות בהתחלות חדשות: "הפעולות האלו יראו אולי קטנות בעיני הקורא, אבל בזה אני מאמין ויודע שמהפעולות הקטנות האלו נעשים ויצמחו מהן דברים גדולים ...ואז מעשינו ופעולותינו הקטנים האלה יראו באור לגמרי אחר כעבור זמן ידוע..."

.