פוליטידתיה של שכול בחברה הפלסטינית

זהו ספר חלוצי ואמיץ על החברה הפלסטינית. תרומתו רבה להבנת האופנים שבהם עולם השכול האישי מנוכס פוליטית ודתית. המבט המגדרי שמציעה מראם מסארוי מחייב חשיבה מחודשת על הנרטיב הלאומי-פלסטיני שתועד על ידי גברים. הסיפר האישי והקולקטיבי של שכול, אובדן ועיבוד אבל שהוא נחלת הגברים והנשים חושף עוד מנגנון חברתי המשעתק את המבנה המגדרי הפטריארכלי. עיקר תרומתו של הספר ביכולת ללכת מעבר לשיח הפוליטי הרווח ולקשור בו את האופנים שבהם דת ותרבות נשזרים בתהליכים של עיבוד והתמודדות עם אבל, כלומר כיצד הם נשזרים זה בזה וממוגדרים. פרופ' חנה הרצוג ספר זה בוחן את תופעת השכול האישי והקולקטיבי בחברה הפלסטינית ומבקש לבחון את גבולות השיח על שכול והנצחה בחברה הפלסטינית, את יחסי הגומלין בין דת, לאום ומגדר ואת אופן השפעתם על עיצובו של תהליך האבל בקרב הורים פלסטינים ששכלו את ילדיהם באינתיפאדת אל-אקסא. הספר מנסה לבחון כיצד מרכיבים אלה מעצבים את ההבדלים בין אבות לאימהות, מה מאפיין את ההבדלים הללו וכיצד הם באים לידי ביטוי ומשפיעים על חוויית השכול הפלסטינית. מראם מסארוי פורסת קווי מתאר שהשילוב ביניהם מאפשר לה למקם את התופעה הנחקרת בדיונים כלליים על שכול והתמודדות אתו, תוך שימת דגש על הבדלים תרבותיים וקודים תרבותיים הנהוגים בחברות שונות. ביחס למקרה הפלסטיני מבקשת המחברת לדבר על המפגש בין דת, לאום ומגדר, תוך כדי הצבעה על המקום המרכזי שהדת תופסת בשיח האבל והשכול – מה שמכונה בספר "פוליטידתיה" של השכול והאובדן. הספר מתאר כיצד מוטיב ההקרבה הלאומית נארג בתוך מוטיב ההקרבה העצמית הדתית בחברה הפלסטינית ויוצר את תרבות השהידים. ד"ר מראם מסארוי היא ראש החוג לגיל הרך במכללת אלקאסמי; חוקרת ומרצה במכללת דויד ילין בירושלים.