עלים אדומים / ויליאם פוקנר

גוונים, 58 עמודים
58 ₪
03/05/2008
שני אינדיאנים נכנסו לביצה, מרעישים בתנועותיהם. לפני שהגיעו לכושי הם עצרו, מפני שהוא התחיל לשיר. הם יכלו לראותו, עירום ומרוח בבוץ קרוש, ישוב על בול עץ, שר. הם רבצו על עקביהם בשקט במרחק קטן ממנו. עד שסיים. הוא זימר משהו בשפתו, פניו נשואות אל השמש העולה, קולו היה צלול, מלא, והייתה בו איכות פראית ועצובה. "תנו לו זמן," האינדיאנים אמרו, רובצים סבלניים, ממתינים. הוא הפסיק והם התקרבו. הוא העיף מבט לאחור לעברם מבעד למסיכת הבוץ הסדוקה. עיניו היו שטופות דם, שפתיו היו סדוקות מעל שיניו הקצרות והרבועות. מסיכת הבוץ נראתה רופפת על פניו, כמו היה עלול לאבד בשר מפני שמרח אותה שם; הוא החזיק את זרועו השמאלית קרוב לחזהו. מן המרפק ומטה היא הייתה קרושה וחסרת צורה, מכוסה בוץ שחור. הם יכלו להריח אותו, ריח מצחין. הוא התבונן בהם בשקט עד שאחד מהם נגע בו בזרוע. "בוא," האינדיאני אמר. "רצת יפה. אל תתבייש."


"איש לבן-שחור", קראו האינדיאנים הנדהמים לעבדים האפריקנים הראשונים שראו. עלים אדומים של ויליאם פוקנר, מגדולי הסופרים במאה העשרים וחתן פרס נובל, הוא סיפור מקאברי המתאר את הקשר ההזוי בין אינדיאנים מנוונים, בעלי אדמות בטלנים המגלמים חיקוי נלעג של האדם הלבן, לבין עבדיהם השחורים. ציר העלילה המרתק, המצמרר, מִרדף אחר משרתו האישי של הצ'יף המת החייב להיקבר עם אדונו, הוא פיסה נוספת ביריעה המופלאה של מחוזות הדרום האמריקני שפוקנר השכיל לארוג ביד אמן.
תרגם מאנגלית והוסיף אחרית דבר: עודד פלד


ספרים נוספים שעשויים לעניין אותך