מוות רך מאוד / סימון דה בובואר

כתר, 157 עמודים
74 ₪
01/08/2008

מדוע זעזע אותי מות אמי זעזוע עמוק כל כך? מאז עזבתי את הבית היא ריגשה אותי מעט מאוד. כאשר איבדה את אבי ריגשו אותי עוצמת יגונה ופשטותה וגם חרדתה הדאגנית: "אני חושבת עלייך," הייתה אומרת לי, בהניחה שאני מונעת דמעותי שלא להוסיף על כאבה. שנה אחר כך הזכירה לה גסיסת אמהּ בצער את גסיסת בעלה: ביום הקבורה היתה רתוקה למיטה מחמת התמוטטות עצבים. ביליתי את הלילה לצדה; שכחתי את סלידתי ממיטת כלולות זו שבה נולדתי ובה מת אבי, והתבוננתי בה בשנתה; בגיל חמישים וחמש, בעיניים עצומות ובפנים מפויסים, עדיין היתה יפה; הערצתי את העובדה שעוצמת רגשותיה גברה על רצונה. בדרך כלל הייתי מהרהרת בה באדישות. אולם בשנתי – לעומת אבי, שהיה מופיע לעתים נדירות ולהרף עין – היא מילאה תכופות תפקיד של ממש: היא התמזגה עם סארטר והיינו מאושרות יחד. ואחר כך היה החלום הופך לסיוט: מדוע אני גרה איתה שוב? כיצד נפלתי שנית תחת שררתה? מערכת יחסינו הישנה המשיכה לחיות בקרבי בכפל צורתה: תלות אהודה ומאוסה. תלות זו קמה לתחייה במלוא עוצמתה כאשר תאונתה של אמא, מחלתה, קִצה, ניפצחו את השגרה שהסדירה את קשרינו עכשיו. מאחורי הנוטשים את העולם הזה מתאיין הזמן, וככל שאני מתבגרת, כן מצטמק עברי. ה"אמא הקטנה היקרה" שלי מגיל עשר שוב אינה נבדלת מהאישה העוינת שדיכאה אותי בגיל ההתבגרות; ביכיתי את שתיהן כשבכיתי על אמי הזקנה. הצער על כישלוננו, שחשבתי שכבר השלמתי עם חלקי בו, שב אל לבי. אני מתבוננת בשתי תמונותינו מאותה עת. אני בת שמונה-עשרה והיא מתקרבת לגיל ארבעים. כיום אוכל כמעט להיות אמה שלה, וסבתה של אותה עלמה צעירה עגומת עיניים. רחמי נכמרו עליהן – עלי, משום שאני צעירה כל כך ולא מבינה דבר, ועליה, משום שעתידה נעול ומעולם לא הבינה דבר. אולם אין בידי לתת להן עצה. לא היה בכוחי למחות את תלאות הילדות אשר דנו את אמא לעשותני אומללה ולסבול אף היא כתוצאה מכך. שהרי אם הרעילה שנים אחדות מחיי – גמלתי על כך במטבע דומה בלא שזממתי זאת. היא ייסרה עצמה בעבור נשמתי. בעלמא הדין היא היתה מרוצה מהצלחותי, אך נפגעה עד עמקי נשמתה מן השערורייה שעוררתי בסביבתה החברתית. לא נעם לה לשמוע בן דוד מצהיר: "סימון היא קלון המשפחה".

מוות רך מאוד הוא ספר אוטוביוגרפי של הסופרת והפילוסופית סימון דה בובואר, שבו היא דנה בכנות ביחסים המורכבים בינה לבין אמה. מותה הקרב של אמה והשתיקה שאופפת אותו מחייבים את דה בובואר לתת דין וחשבון ביחס לחיי אמה ולחייה שלה, ולגלות כי המרחק ביניהן אינו אלא צדה האחר של הקרבה. 

תרגם מצרפתית: מיכה פרנקל
עורכת התרגום: לי עברון-ועקנין

ספרים נוספים שעשויים לעניין אותך