יומן אבל / רולן בארת

כתר, 300 עמודים
89 ₪
15/04/2010

 1 באוגוסט 1978 

[אולי כבר נרשם]

תמיד השתוממתי (בכאב) על היכולת לחיות – בסופו של דבר – עם יגוני, כלומר שהוא נסבל, פשוטו כמשמעו. אך – בלי ספק – זה משום שאני יכול לדבר עליו, לנסח אותו, איכשהו (כלומר בתחושה שאיני מצליח בכך). התַרבות, הנטייה שלי לכתיבה מעניקות לי את הכוח לגרש את הרע או לכלול* אני כולל, באמצעות השפה. היגון שלי אינו ניתן להבעה ואף על פי כן הוא ניתן לביטוי. עצם העובדה שהלשון מספקת לי את הביטוי "בלתי נסבל" מקיימת מנֵיהּ ובֵיהּ אפשרות לשאת במידת מה את הסבל.

*להכניס לתוך מכלול – לאגד – לחבר, לאחד, להשתלב.

[עמוד 185]

יומן אבל הוא אוסף של רשימות שכתב בארת אחרי מות אמו, רשימות אישיות קצרות, שקפאו לרגע על הנייר.
מקריאה ביומן עולה תחושה טורדת מנוחה, קשה להאמין שהטקסט נועד באמת לפרסום באופן הזה. ייתכן שבארת התכוון לעבד אותו לספר בהמשך אך לא הספיק (הוא מת רק שלוש שנים אחרי מות אמו), ייתכן שלא נועד כלל לפרסום אלא רק לקורא אחד, בארת.

היומן עשוי פרגמנטים, טקסטים אינטימיים, ראשוניים, מעין וידויים, שבהם בארת מנסח לעצמו תוך כדי כתיבה את הכאב על מות אמו האהובה. מהרשימות אפשר ללמוד על ההשפעה שהיתה לאבל על כתיבתו ועל חייו של בארת, אך האם אפשר ללמוד מיומן האבל משהו על ה"אבל" כשלעצמו?
אבל במהותו הוא ניסיון אישי וגם ניסיון אנושי משותף אך יחד עם זאת, האבל איננו ניסיון משותף באמת, שהרי אי אפשר להבינו דרך אחר ואי אפשר באמת לחלוק בו,

 

 

תרגמה מצרפתית: חגית בת-עדה
הוסיף הערות ואחרית דבר: דרור משעני

 

ספרים נוספים שעשויים לעניין אותך