הדחיפה / נגה אלבלך

הקיבוץ המאוחד, 222 עמודים
50 ₪
19/03/2013

אני עוזרת לאמא לקום וללכת לחדר השינה, ומשאירה לאלי שלושה תפוזים ומסחטה. שיסחט.
אמי מתפשטת בחדרה בתנועות איטיות. איך היא מסתדרת עם הזיקנה? למה זיקנה? מתי מתחילה הזיקנה? בזמן שאני הולכת למטבח, היא לובשת כתונת לילה מפלנל. אני חוזרת עם כוס מיץ סחוט ומגישה לה.
היא מחייכת חיוך ביישני אל הכוס ולוקחת אותה מידי. כבר מזמן לא טיפלו כך באמא שלי. היא שותה את המשקה הכתום, מחזירה לי את הכוס הריקה , ונכנסת באטיות תחת השמיכה. 
"אני לא יודעת מה קרה לי."
"את צריכה לנוח," אני עונה.
"אני מרגישה מאוד חלשה."
"אז תישני."
אם אמא שלי היתה הילדה שלי, הייתי רוכנת עכשיו, מלטפת את ראשה ונותנת לה נשיקה. אבל היא לא הילדה שלי, היא אמא שלי, ומשהו לא מאפשר לי לעשות זאת.
אני יוצאת בשקט מן החדר. (עמ' 122)

 

שלוש נובלות יש בהדחיפה, והן גורמות לקורא לתהות מדוע אין יותר נובלות בעברית. הדמויות של נגה אלבלך נהדרות, קצת מוזרות, מאוד אנושיות, מתנהלות מתוך ענני-עצמן בעולם האמיתי. זה ספר יפה יפה.

ספרים נוספים שעשויים לעניין אותך