את המגזין Granta שמוקדש לכתיבה חדשה של פרוזה, מסות ומעט שירה, אנחנו מכירות כבר שנים, גיליונות רבים שלו יושבים על המדפים של האוסף האנגלי שלנו ודרכו נחשפנו לאורך זמן ליצירות חדשות ומעניינות מאת שמות ספרותיים כמו סלמאן רושדי, דוריס לסינג, אדריאן ריץ', איאן מקיואן, מרטין איימס, זיידי סמית', טיג'ו קול, אליס מונרו ולעוד קולות חדשים ופורצי דרך בספרות האנגלית והבינלאומית. לפני כשנתיים, בצירוף נסיבות נהדר, נכנסה לסיפור פשוט עורכת המשנה של כתב העת האנגלי והתרגשה לראות את אוסף הגיליונות שלנו, היא הציעה לנו לארח את השקת הגיליון הבא שלהם בתל אביב וכך היה. ההשקה היתה כל כך מוצלחת והחוויה כל כך טובה שנשארנו בקשר והתחלנו לחשוב על שיתוף פעולה שמתחיל...

להמשך קריאה

אנחנו אוספות אותם במשך 10 שנים. בכל פעם עולה השאלה מחדש לגבי איך שהם נערמים שם למעלה על המדפים, כשמנגד עומדת גאה ובטוחה המחשבה לגבי מידת נחיצותם ומשמעותם לתולדות הקריאה – כתבי עת לספרות, שירה, תרבות ואומנות. כתבי עת הם שילוב שבין 'אני מאמין', רצון של יחיד ומניפסט של קבוצת אנשים נועזת לעורר מחשבה או להביא לפעולה, רצון וכוונות באמצעות טקסטים מילוליים ואומנות בלתי-מילולית. מעניין במיוחד לחשוב שלעיתים קרובות הם גם מהווים תמונת מראה ישירה או הפוכה לתקופה בה הם פועלים.

כתבי עת ספרותיים החלו להתפרסם בחצי הראשון של המאה ה- 19 כחלק ממגמה כללית של גידול בהדפסת ספרים וכתבי העת באותה תקופה, ומאז נכנסו לחיינו מגזינים בינלאומיים נפלאים ועכשוויים לספרות, תרבות...

להמשך קריאה