בחנויות הספרים העצמאיות יש לנו את הפריווילגיה הנהדרת להחליט אילו ספרים להציג לעולם, אם מדובר בספר ילדים חדש שהתלהבנו ממנו (עכשיו זה "נונה קוראת מחשבות" של אורית גידלי), ספר בישול שאנחנו רוצות שכולם יכירו (“Plenty” של יותם אוטולנגי), ספר אמנות שהגיע זה עתה ("בחצרות החסידים" של גיל כהן מגן) או פרוזה חדשה של סופרת שכולנו אוהבות ורוצות שכל מי שעובר יראה שיצא לה ספר חדש ("רישום של העבר" של וירג'יניה וולף). אפשר לקרוא לזה התנשאות, אנחנו בוחרות לקרוא לזה "אוֹצרוּת".

להמשך קריאה

באחד מן הסיפורים מתוך האנתולוגיה הגרפית Tales from Outer Suburbia מוצאת משפחה דלת אמצעים חצר פנימית סודית בתוך ביתם. חדר חבוי שמריח כמו חוץ אבל מסתתר באיזור פנימי של הבית שהם מעולם לא ידעו על קיומו. החדר החדש מאפשר להם קצת מרחב וחופש במציאות שבה הבית, השכונה ואפילו הארץ שהם גרים בה נראים להם צפופים ועלובים.

להמשך קריאה