לפעמים אני שוכחת כמה קשה היה לי להיות ילדה. בדרך כלל אני נוטה לחשוב שחוויות הילדות שלי היו בעיקר פשטות וקלות. כשאני חושבת על זה באמת, לא מאד קשה לי להיזכר כמה זרות ובדידות היו כרוכים בתקופה הזו שבה מבוגרים דיברו לי מעל הראש וצחקו מדברים שלא הבנתי, כמה מפחידה ומוזרה היתה כל יציאה מהבית לטריטוריה חדשה ולא מוכרת, כמה חוקים וכללים וקודים נסתרים הייתי צריכה ללמוד בכל פעם שהגעתי למקום חדש. החוויה הזאת, של השנים הראשונות שלנו בעולם, היא כזאת שנדמה לי שרבים מאיתנו מפסיקים לספר לעצמנו עליה בשלב כלשהו בחיינו, במיוחד ככל שאנחנו מתרחקים ממנה ונתקלים בקשיים חדשים ובדידות מסוג שונה.

להמשך קריאה
13 בספטמבר, 2012

אל "השפעה" הרומן האחרון שכתבה אוסטן, הגעתי רק השנה. טעיתי לחשוב שמשום שהוא מן הרומנים המוכרים ואהודים פחות של הסופרת האהובה הוא כנראה גם טוב פחות מן האחרים. כך, בזמן שחזרתי שוב ושוב אל אליזבת' בנט, אמה וודהאוס ואפילו קתרין מורלנד, הגיבורה חובבת הגותיקה של "נורתאנגר אבי", פספסתי את אן אליוט, הגיבורה העצמאית, המעשית והחושבת ביותר של אוסטן.

להמשך קריאה